בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראל

📕 כריכת סידור · siddur-cover

בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראל

שיעור של הרב יהודה טאוב

"כי מציון תצא תורה" ו"עתידים בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל": איך הישיבות והחסידויות של הגולה עברו לארץ ישראל בדורנו, וממשיכות בה את דרכן

נבואות מתקיימותכי מציון תצא תורהארץ ישראלישיבותחסידויותגאולהמסכת מגילהעולם התורה
▶ לצפייה בשיעור

תוכן העניינים

  1. כי מציון תצא תורהשער א
  2. הבית שיעוף לארץ ישראלשער ב
  3. הישיבות שעלושער ג
  4. החסידויות שעלושער ד
  5. לראות את הנבואהשער ה

5 שערים · 24 עמודים

שער א

כי מציון תצא תורה

📖
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלכי מציון תצא תורה

🎶 שרים ולא שמים לב

בשמחת תורה שרים "כי מציון תצא תורה", ומעטים שמים לב שהפסוק מתקיים לנגד עינינו.

בשמחת תורה, כשמוציאים את ספרי התורה, כולם שרים: "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָיִם". כמה מן השרים חושבים שהפסוק הזה מתקיים בימינו, ממש עכשיו?

הפסוק נאמר בישעיהו, בנבואה על אחרית הימים. אחרי שיחרב הכול, יבוא יום וייבנה מחדש, ואז מארץ ישראל תצא התורה לכל העולם. ואם מסתכלים במציאות של היום, רואים שעיקר התורה בעולם נמצא בארץ ישראל. לא באמריקה, ולא במקומות שבהם הייתה התורה מרוכזת במשך מאות שנים, כמו ליטא ופולין. שם הכול נחרב, ומה שנשאר הוא מעט מאוד.

הרב הדגיש שאין הוא אומר שהפסוק התקיים כבר במלואו. "ודבר ה' מירושלים" יכול לכלול גם סנהדרין, גם הוראה לכל ישראל, ועוד דברים שעדיין לא ראינו. אבל חלק מן הנבואה כבר מתקיים, וצריך לפקוח עיניים ולראות אותו.

א
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלכי מציון תצא תורה

📘 הש"ס שתורגם לעברית

מהדורת ש"ס שנולדה באמריקה נעשתה בעיקרה בידי תלמידי חכמים מארץ ישראל.

הרב הביא דוגמה מן הארון שבבית המדרש: הש"ס המבואר המפורסם. הנדבן שמימן את כל ההוצאה גר באמריקה. גם המנהלים של המפעל ישבו בארצות הברית, והמהדורה יצאה בתחילה באנגלית.

אחר כך החליטו להוציא מהדורה בעברית. ואת מי חיפשו לכתוב אותה? לא את הלומדים שבאמריקה, אלא תלמידי חכמים מארץ ישראל. אחד מהם, שהיה מן הכותבים כבר מן ההתחלה, ממסכת ברכות, סיפר לרב את הדברים פעמים רבות. ומה יצא בסוף? אומרים שגם באמריקה עצמה המהדורה העברית נמכרת יותר מן האנגלית, כי הרמה שלה גבוהה מאוד.

ומסופר שכאשר המממן ביקש קבלה על התשלום, כדי לנהוג ביושר, התברר שאין למי להוציא אותה: כל העבודה נעשתה כאן, בארץ. הכסף מאמריקה, המנהלים מאמריקה, אבל התורה עצמה יצאה מארץ ישראל.

ב
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלכי מציון תצא תורה

🗄️ עברו על הארון

רוב החיבורים התורניים החשובים של הדורות האחרונים נכתבו בארץ ישראל.

ונסו לבדוק בעצמכם. עברו על ארון הספרים בבית המדרש, וחפשו חיבור תורני חשוב שחיבר תלמיד חכם באמריקה אחרי קום המדינה. יש באמריקה ציבור חרדי גדול, כמעט כמו בארץ ישראל. יש שם ישיבות וכוללים. ובכל זאת, קשה מאוד למצוא.

משתתפים בשיעור הזכירו גדולי תורה שפעלו באמריקה, כמו רבי משה פיינשטיין. אבל כולם הגיעו לשם עוד לפני קום המדינה, והתחנכו בגולה. מאז, החיבורים החשובים יוצאים בעיקר מכאן: ספרי הלכה גדולים, פירושים, אנציקלופדיות, ספרי שאלות ותשובות.

ובאמריקה עצמה, בחנויות הספרים, מוצאים ספרים רבים של מחברים מארץ ישראל. אין זו טענה נגד יהודי אמריקה, ולא זלזול בלומדים שם. זו פשוט מציאות: לא משנה כמה תלמידי חכמים יש במקום אחר, ולא משנה מי מממן, התורה יוצאת מציון. רואים את הנבואה בחוש.

ואפשר לעשות את הבדיקה הזו בכל בית מדרש. מי שיעבור על המדפים, ויבדוק היכן נכתבו הספרים שהוא לומד בהם יום יום – ספרי ההלכה, הפירושים על הש"ס, הליקוטים והמפתחות – יגלה שרובם הגדול נכתבו בדורות האחרונים בארץ ישראל. זה כבר לא חזון לעתיד. זו המציאות שבתוכה אנחנו חיים.

ג
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלכי מציון תצא תורה

🤝 לא נגד אמריקה

אין בדברים זלזול ביהודי הגולה; גם הם שותפים, והם עצמם מעדיפים את מה שיוצא מכאן.

הרב הדגיש שאין בדבריו שום התנגדות ליהודי אמריקה, ושום זלזול בתורה שנלמדת שם. יש שם תלמידי חכמים חשובים, ישיבות גדולות וקהילות נפלאות. ויהודי אמריקה הם שותפים מלאים בעולם התורה של ארץ ישראל: הם מממנים, תומכים, ושולחים את בניהם ללמוד כאן.

אבל דווקא זה מראה את הנבואה. אותם יהודים, עם כל האמצעים שבידיהם, מבינים בעצמם שהתורה יוצאת מכאן. הם באים לכאן לחפש את מי שיכתוב, את מי שילמד, את מי שיפסוק. וכשהם קונים ספרים, הם מעדיפים פעמים רבות את מה שנכתב כאן.

זו לא תחרות בין מקומות. זו הכרה במציאות שה' קבע. יש מקום אחד שממנו התורה יוצאת לעולם כולו, והוא ציון. וכל יהודי, בכל מקום שהוא, יכול להיות שותף בכך ולשמוח בזה.

ד

שער ב

הבית שיעוף לארץ ישראל

🕍
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלהבית שיעוף לארץ ישראל

⛰️ "כי כתבור בהרים"

הגמרא אומרת שבתי הכנסיות ובתי המדרשות של בבל עתידים להיקבע בארץ ישראל.

ועכשיו לגמרא במסכת מגילה. הפסוק בירמיהו אומר: "כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא". ודרש רבי אלעזר הקפר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שייקבעו בארץ ישראל.

והגמרא מביאה קל וחומר: מה תבור וכרמל, שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה – כשבאו ההרים כביכול למעמד הר סיני – נקבעים בארץ ישראל, בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה, על אחת כמה וכמה.

שימו לב ללשון: לא כתוב שהאנשים מבבל יעלו לארץ ישראל. כתוב שבתי הכנסת ובתי המדרש עצמם ייקבעו בארץ ישראל. איך מבינים את זה? מה פירוש שבית כנסת עובר ממקום למקום?

ה
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלהבית שיעוף לארץ ישראל

🏔️ הקל וחומר של תבור וכרמל

אם הרים שבאו לשעה זכו להיקבע בארץ ישראל, קל וחומר בתי מדרש שלומדים בהם תורה תמיד.

כדאי להתעכב על הקל וחומר של הגמרא, כי יש בו יסוד גדול. חז"ל אמרו שבשעת מתן תורה באו ההרים תבור וכרמל, כביכול, להר סיני, וכל אחד ביקש שהתורה תינתן עליו. הם לא זכו לכך, אבל על שבאו לכבוד התורה, זכו להיקבע בארץ ישראל.

ההרים באו פעם אחת, לשעה, כדי לשמוע תורה. ואם בזכות זה בלבד נקבעו בארץ הקודש, בתי כנסיות ובתי מדרשות, שבהם קוראים ולומדים תורה יום יום, שנה אחר שנה, דור אחר דור, על אחת כמה וכמה שיזכו להיקבע בארץ ישראל.

יש בזה לימוד על כוחו של מקום תורה. בית מדרש אינו רק בניין. הוא מקום שהתורה דבקה בו, שספג אלפי שעות של לימוד ותפילה. ומקום כזה שייך לארץ ישראל, גם אם עמד שנים רבות בגולה. בסופו של דבר, הוא חוזר אל מקומו הטבעי.

ו
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלהבית שיעוף לארץ ישראל

🕍 אלטנוישול – "על תנאי"

יש מסורת שבית הכנסת העתיק בפראג נקרא כך משום שנבנה "על תנאי" – עד שיעבור לארץ ישראל.

במשך מאות שנים קראו יהודים בגולה את הגמרא הזו, והבינו אותה פשוטה כמשמעה. בפראג יש בית כנסת עתיק ומפורסם, "אלטנוישול". ויש מסורת שהשם רומז ל"על תנאי": בית הכנסת נבנה על תנאי, שכאשר יבוא הזמן, הוא יעבור לארץ ישראל.

היהודים חיו עם הציפייה הזו. הם האמינו שיבוא יום, והבניין עצמו, שבו התפללו ולמדו, יגיע לארץ הקודש. איך זה יקרה? לא ידעו. אבל האמינו שכך כתוב בגמרא, וכך יהיה.

ואין זה רק בפראג. בהרבה קהילות דיברו כך. הגמרא לא אמרה "אנשים", היא אמרה "בתי כנסיות", ולכן הבינו שהבתים עצמם יעלו.

ז
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלהבית שיעוף לארץ ישראל

✈️ בית כנסת בלי רצפה

רב שביקר בבית כנסת בלי רצפה הזהיר שבבוא המשיח הקהל יישאר מאחור.

מסופר על רב שהגיע, לפני כמאה וחמישים שנה, לבית כנסת שלא היה בו ריצוף. היה שם רק חול, ולא נראה מכובד. אמר להם הרב: כשיבוא המשיח, אתם תישארו כאן.

נבהלו המתפללים: למה? איזו עבירה עשינו? אמר להם: אסביר לכם איך יבואו לארץ ישראל. כשיבוא המשיח, כל היהודים ייכנסו לבית הכנסת, ובית הכנסת יתרומם לשמיים, יעוף כמו – ואז עוד לא היו מטוסים – וינחת בארץ ישראל עם כל הקהילה. אבל אצלכם אין רצפה. בית הכנסת יעוף, ואתם תישארו למטה על החול.

המתפללים נבהלו מאוד. כבר באותו שבוע תרמו כולם, ועשו ריצוף לבית הכנסת. הסיפור אולי משעשע, אבל הוא מראה עד כמה האמינו יהודים טובים בפשטות בדברי הגמרא. וכך הבינו כמעט כולם במשך דורות. אז מה באמת פירוש הגמרא? בואו נראה מה קרה בדורנו.

ח
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלהבית שיעוף לארץ ישראל

🤲 לא טעות אלא אמונה

הדורות שהבינו את הגמרא כפשוטה לא טעו באמונה; הם רק לא ידעו איך בדיוק תתקיים.

אפשר לחייך על הסיפור של בית הכנסת בלי הרצפה, ועל האמונה שבתי הכנסת יעופו לארץ ישראל. אבל צריך לראות בזה גם דבר עמוק. אותם יהודים האמינו בכל לבם שהגמרא תתקיים. הם לא ידעו איך, אבל היו בטוחים שזה יקרה.

והם צדקו. הגמרא אכן התקיימה. רק הדרך הייתה שונה ממה שדמיינו. לא הבניינים עפו, אלא בתי המדרש עצמם, עם הרבנים, התלמידים והדרך, עברו לארץ ישראל.

וזו דרכן של נבואות. הן מתקיימות תמיד, אבל לא תמיד בצורה שאנו מצפים לה. מי שאמונתו פשוטה וחזקה, מחכה ומקווה. וכשהנבואה מתקיימת, הוא צריך רק לפקוח את עיניו ולזהות אותה. ואם אבותינו, שלא ראו דבר מכל זה, האמינו בפשטות כזו, קל וחומר שאנו, שזוכים לראות את הדברים בעינינו, צריכים להתחזק באמונה שגם שאר הנבואות יתקיימו.

ט

שער ג

הישיבות שעלו

📚
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלהישיבות שעלו

📚 פוניבז' – בניין באמצע השואה

רבי יוסף שלמה כהנמן הקים את פוניבז' בבני ברק בשנת תש"ד, באמצע השואה.

הדוגמה הראשונה היא ישיבת פוניבז'. העיר פוניבז' בליטה. רב העיר, רבי יוסף שלמה כהנמן, הקים שם את הישיבה מחדש אחרי מלחמת העולם הראשונה. ובזמן המלחמה השנייה, כשהיה מחוץ לליטה, נסגרו הגבולות, והוא לא יכול היה לחזור. כך ניצל מן השואה, אבל הישיבה בליטה נחרבה.

הוא הגיע לארץ ישראל, ובשנת תש"ד, כשהשואה עוד בעיצומה, הקים את הישיבה מחדש בבני ברק. היו לו בהתחלה תלמידים מעטים, ובכל זאת בנה בניין ענק. אמרו לו: גם אם יבואו אליך כל התלמידים שבארץ, לא ימלאו את הבניין. מה אתה בונה? והוא היה בטוח שיבוא יום והמקום יתמלא.

והיום? הישיבה גדולה מאוד, ואין בה מקום. ראשי הישיבה, הרב והתלמידים, וגם השם עצמו, עברו מליטה לבני ברק. הישיבה נעשתה לאחד ממרכזי התורה הגדולים בעולם, וסמל לשיקום עולם התורה בארץ הקודש. זו ישיבה שקמה יחד עם התחייה של היישוב היהודי בארץ.

י
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלהישיבות שעלו

🗺️ מיר – מליטא דרך שנחאי לירושלים

ישיבת מיר נדדה בשנות המלחמה עד שנחאי, וממשיכה היום בירושלים כאחד ממרכזי התורה הגדולים.

הדוגמה השנייה: ישיבת מיר. העיירה מיר נמצאת ברוסיה הלבנה, והישיבה קמה בה לפני יותר ממאתיים שנה, והייתה מן הוותיקות שבישיבות ליטא.

בתחילת המלחמה ברחה הישיבה לליטא, שהייתה לזמן מה מקום מבטחים. וכשהתקרב האויב, הצליחו רבים מבני הישיבה, בדרך נסית, לעבור את רוסיה כולה, ומשם דרך יפן הגיעו עד שנחאי שבסין. שם המשיכו ללמוד כל שנות המלחמה. זה אחד הסיפורים המופלאים ביותר של תקופת השואה: ישיבה כמעט שלמה, עם רבניה ותלמידיה, ניצלה מן החורבן.

ואחרי המלחמה עבר מרכז הישיבה לירושלים. היום ישיבת מיר בירושלים היא אחד ממרכזי התורה הגדולים בעולם, ולומדים בה אלפים רבים של בחורים ואברכים. הישיבה עברה עם תלמידיה ורבניה, וממשיכה את דרכה בארץ ישראל.

הרב העיר בשיעור שחלק מן התמונות במצגת אינן צילומים אמיתיים אלא איורים, אבל הסיפור עצמו אמיתי לגמרי.

יא
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלהישיבות שעלו

🏔️ חברון – עוד לפני השואה

ישיבת סלבודקה עלתה לחברון עוד לפני השואה, ואחרי הפרעות עברה לירושלים.

הדוגמה השלישית שונה מעט: ישיבת "כנסת ישראל" סלבודקה, שבקובנה שבליטא. אותה ייסד "הסבא מסלבודקה", רבי נתן צבי פינקל.

כאן הישיבה עלתה לארץ ישראל עוד לפני השואה. באותה תקופה גזרו בליטא שכל התלמידים חייבים להתגייס לצבא, והם חיפשו מוצא. לא נמצא פתרון, והחליטו לעלות לארץ ישראל, לעיר חברון. ואחרי שהחלו לעלות, בוטלה הגזירה. הם ראו בזה סימן משמיים שנכון היה לעלות.

בחברון אירעו לאחר מכן הפרעות הידועות, ורבים מתלמידי הישיבה נרצחו. הישיבה עברה לירושלים, ובהמשך לגבעת מרדכי. היום זו ישיבה גדולה מאוד, ויצאו ממנה רבים מרבני ישראל. ולצד זה, החלק שנשאר בליטא המשיך גם הוא, ואחרי השואה הקים אחד מרבני הישיבה ששרד את ישיבת סלבודקה בבני ברק.

יב
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלהישיבות שעלו

🔗 המסורת עוברת מדור לדור

הישיבות שעלו לא העבירו רק את השם, אלא את הסגנון, הנוסח ואפילו את הניגונים.

מה פירוש שבית המדרש עצמו נקבע בארץ ישראל? לא רק השם עובר. עובר כל האווירה, כל הסגנון, כל הצורה. הרב סיפר שבישיבת חברון, שבה למד, תמיד דיברו על מה שלימד הסבא מסלבודקה, על החינוך שלו, על הדגש על גדלות האדם, על עזרה לשני ועל חברות.

והוא הביא דוגמה: בשבוע שעבר הייתה התרמת דם במקום, ושאל את אחד מאנשי הצוות אם היה פעם בישיבת חברון. הלה ענה שאי אפשר לשכוח את זה: כל כך הרבה בחורים באו לתרום, עד שלא היה מספיק צוות, והיו צריכים להביא עוד צוותים מכל הארץ.

ויש הקפדה שהמסורת תעבור כמו שהיא. ראש הישיבה חייב להיות מי שלמד בה בעצמו, כדי שיעביר הלאה את מה שקיבל. גם המשגיח. ואפילו החזן בימים הנוראים הוא מי שקיבל את הניגונים מן החזן שלפניו, כדי שהנוסח יישמר. כך בית המדרש עובר, עם כל נשמתו, מליטא לחברון ולירושלים. ומי שלומד היום באותה ישיבה, שומע לפעמים את אותם ניגונים ואת אותם דברי מוסר ששמעו תלמידי סלבודקה לפני מאה שנה.

יג
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלהישיבות שעלו

🌊 חכמי לובלין

את ישיבת חכמי לובלין חידש בארץ תלמיד שהגיע לחופיה בשחייה.

דוגמה מעניינת במיוחד היא ישיבת חכמי לובלין. הקים אותה רבי מאיר שפירא, מייסד הדף היומי, כעשר שנים לפני השואה. זו הייתה ישיבה מיוחדת, כי חסידים בדרך כלל לא למדו בישיבות כאלה. הם למדו בבתי מדרש משלהם. רבי מאיר שפירא נפטר כמה שנים אחרי שהקים אותה, ובשואה היא נחרבה.

אחד מתלמידיו היה רבי שמואל הלוי וואזנר, שהיה לימים מגדולי הפוסקים בארץ. הוא סיפר פעמים רבות איך הגיע לארץ. באותם ימים הבריטים סגרו את שערי הארץ, ולא נתנו לאוניות המעפילים להיכנס. הוא ואחרים קפצו מן האונייה ושחו קילומטרים בחושך עד החוף, בקושי עם הבגדים שעל גופם. לא כולם הגיעו.

וכשהגיע, פגש יהודי שלמד גם הוא בלובלין, ואמר לו: אתה תלמיד של רבי מאיר שפירא. הישיבה עלתה באש. אני אתרום, ואתה תקים אותה מחדש. וכך קמה ישיבת חכמי לובלין בבני ברק. כאן לא עבר אותו רב, אלא התלמיד, ועמו אותו סגנון.

יד
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלהישיבות שעלו

📜 קמניץ, פרשבורג ובריסק

גם ישיבות קמניץ, פרשבורג ובריסק קמו מחדש בארץ ישראל וממשיכות את דרכן.

ויש עוד ישיבות. ישיבת קמניץ בליטא, שבראשה עמד רבי ברוך בער ליבוביץ, קמה מחדש בירושלים על ידי בני משפחתו וחתניו, וממשיכה עד היום.

ישיבת פרשבורג נוסדה בידי החתם סופר בעצמו, לפני יותר ממאתיים שנה. אחריו עמדו בראשה בנו ה"כתב סופר" ונכדו ה"שבט סופר". השואה בהונגריה החריבה אותה. ונכדו של החתם סופר, רבי עקיבא סופר, הקים אותה מחדש בירושלים, והיא קיימת עד היום.

ובריסק: הרב מבריסק, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, ניצל מן השואה בנסים והגיע לארץ ישראל. וכך ממשיכה ישיבת בריסק בירושלים, עם שיטת הלימוד הבריסקאית המפורסמת, ולומדים בה כמו שלמדו בבריסק. לישיבה קוראים "בריסק", והיא נמצאת בירושלים. זה בדיוק מה שאמרה הגמרא: בית המדרש עבר לארץ ישראל.

טו

שער ד

החסידויות שעלו

🕯️
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלהחסידויות שעלו

🕯️ גור

האדמו"ר מגור ניצל בנסים והגיע לארץ, וחסידות גור קמה בה מחדש בגדול.

ועכשיו לבתי הכנסיות, לחסידויות. הן עברו גם הן לארץ ישראל, ושמרו על סגנונן.

חסידות גור הייתה בפולין, והייתה מן הגדולות שבחסידויות. בשואה היא נחרבה. האדמו"ר, בעל "אמרי אמת", ניצל בנסי נסים בתחילת המלחמה. מסופר שיצא באחת הרכבות האחרונות מוורשה, ושילמו הון רב כדי שיעלימו עין ויאפשרו לו לעבור. הוא הגיע לארץ ישראל, ונפטר כמה שנים אחרי השואה.

אחריו עמד בראשות החסידות בנו, בעל "בית ישראל", שגם ביקר כמה פעמים בקריית אתא. והיום חסידות גור היא מן הגדולות ביותר בארץ ישראל. מה שנחרב בפולין, קם מחדש בארץ. אלפי חסידים מתפללים היום בבתי המדרש של גור בירושלים ובבני ברק, באותו נוסח, באותם ניגונים ובאותה דרך שהייתה בגור שבפולין.

טז
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלהחסידויות שעלו

🙏 בעלז

רבי אהרן מבעלז הוברח בנסים מאירופה הבוערת והגיע לארץ ישראל באמצע השואה.

חסידות בעלז הייתה בגליציה, והייתה חסידות גדולה מאוד. האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה צדיק מפורסם, קדוש עליון. ואיך ניצל? בצורה שקשה לדמיין. הוא עבר ממקום למקום, והגרמנים רדפו אחריו. השקיעו כסף רב, נתנו שוחד, הפכו עולמות, עד שהצליחו להבריח אותו.

הוא הגיע לארץ ישראל בשנת תש"ד, באמצע השואה. בתחילה גר בתל אביב, ושם בא אליו קהל רב. אחד המשתתפים בשיעור סיפר שהיה הולך לשם בילדותו, כדי לראות אותו.

והיום חסידות בעלז היא חסידות גדולה בארץ ישראל, עם בתי מדרש ומוסדות, ממשיכה את דרכה. מה שהיה בגליציה, נקבע בירושלים, ובית המדרש הגדול של בעלז בירושלים הוא עדות חיה לכך שהחסידות לא רק שרדה, אלא גדלה.

יז
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלהחסידויות שעלו

🌳 ויז'ניץ ועוד

חסידות ויז'ניץ עברה לארץ ונקבעה בבני ברק ובחיפה, ועמה חסידויות רבות נוספות.

חסידות ויז'ניץ הייתה בבוקובינה. שני אחים, אדמו"רים, עלו לארץ, ואחד הקים את החסידות בחיפה והשני בבני ברק. ושוב, כמו בדוגמאות הקודמות: האדמו"ר עצמו, הקהילה, הסגנון והשם עברו לארץ ישראל. בית הכנסת לא עף באוויר, אבל הוא עבר.

וכך עוד חסידויות רבות: באיאן, סדיגורה, רוז'ין, ועוד. כולן עברו מאירופה לארץ ישראל. גם קרלין סטולין, שחסידיה מפורסמים בכך שהם צועקים בתפילה בכל כוחם, ממשיכים בירושלים באותו סגנון מיוחד.

ובכל אחת מהן נשמר השם המקורי. לא משנים את שם החסידות לשם חדש. כי השם אינו רק מותג. הוא מגלם תנועה רוחנית שלמה, מוסדות לימוד, דרך בעבודת ה', וזיכרון של קהילות שלמות שנחרבו. כשהשם ממשיך בארץ ישראל, ממשיכה איתו כל המורשת.

יח
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראלהחסידויות שעלו

💚 סלונים – שעלו לפני השואה

חלק מחסידי סלונים עלו לארץ עוד לפני השואה, ומכאן אהבתם המיוחדת לארץ ישראל.

חסידות סלונים מעניינת במיוחד. חלק מחסידיה עלו לארץ ישראל עוד לפני השואה. זו חסידות שאוהבת מאוד את ארץ ישראל, כי לא הגיעו אליה בעקבות החורבן, אלא בבחירה.

המפורסם ביותר מרבניה הוא בעל "נתיבות שלום", רבי שלום נח ברזובסקי, שעלה לארץ שנים אחדות לפני השואה. מסופר שבזמן מאורעות שפרצו בארץ, ביקש ממנו אביו שיחזור. והוא השיב שאינו חוזר: באתי לארץ ישראל, ואינני עוזב אותה.

וכך, יחד עם הרבנים שנשארו, קמה החסידות מחדש בירושלים. בית המדרש שבסלונים, עם תורתו ודרכו, נקבע בארץ ישראל.

יט

שער ה

לראות את הנבואה

👁️
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראללראות את הנבואה

💡 זה הפירוש

הגמרא לא התכוונה לבניינים שיעופו, אלא לבתי המדרש עם רבניהם, תלמידיהם ודרכם.

אם כן, מה התכוונה הגמרא כשאמרה "עתידים בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שייקבעו בארץ ישראל"? אחרי כל מה שראינו, התשובה ברורה. לא שהבניין מאבן יעוף באוויר, אלא שבית המדרש, על נשמתו, יעבור. הישיבה עם ראשיה ותלמידיה, עם שיטת הלימוד שלה, עם הניגונים ועם השם. החסידות עם האדמו"ר, עם החסידים, עם הנוסח והמנהגים.

וזה בדיוק מה שקרה בדורנו. פוניבז', מיר, סלבודקה, חכמי לובלין, קמניץ, פרשבורג, בריסק, גור, בעלז, ויז'ניץ, סלונים ועוד ועוד. מה שהיה בגולה במשך מאות שנים, נקבע בארץ ישראל.

ויש כאן גם צער גדול. רוב בתי המדרש האלה עברו לארץ דרך השואה, דרך חורבן נורא. אבל דברי הגמרא התקיימו במלואם: מה שנשאר, מה ששרד מן האש, לא נשאר בגולה ולא התפזר. הוא נקבע כאן. וכמו שאומרים, עולים בקודש.

כ
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראללראות את הנבואה

✨ חזרת השכינה

הרב ראה בכך שהחיבורים החשובים נכתבים בארץ סימן שהשכינה חזרה אליה.

הרב אמר בשיעור משפט חזק: מאז קום המדינה, חזרה השכינה לארץ ישראל. ובמה רואים זאת? בכך שעולם התורה, שבמשך מאות שנים היה מרוכז בגולה, עבר לכאן. גדולי התורה שבאמריקה התחנכו כולם באירופה. הדור שאחריהם, שגדל שם, לא העמיד חיבורים בהיקף דומה. ואילו בארץ ישראל פורחים לימוד, חיבור והוראה.

אין זה עניין של כמות בלבד, או של כסף. בגולה יש ציבור תורני גדול, ויש אמצעים רבים. ובכל זאת, התורה יוצאת מכאן. יש לזה הסבר אחד: "כי מציון תצא תורה". יש לארץ ישראל סגולה מיוחדת לתורה, והסגולה הזו חוזרת ומתגלה כשעם ישראל שב לארצו.

ומי שלומד תורה בארץ ישראל, צריך לדעת באיזו זכות הוא נמצא. הוא חלק מן הנבואה עצמה.

כא
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראללראות את הנבואה

🕯️ בין צער לתודה

העלייה של בתי המדרש באה מתוך חורבן נורא, ולכן התודה עליה מהולה בצער.

אסור לשכוח שהדרך שבה התקיימה הנבואה הייתה קשה מאוד. רוב בתי המדרש לא עלו לארץ מתוך שמחה, אלא מתוך האש. ראשי ישיבות ואדמו"רים ניצלו לבדם, ומשפחותיהם, תלמידיהם וקהילותיהם נספו. מי שהגיע, הגיע לפעמים בשחייה, בלי כלום.

ולכן ההודיה על קיום הנבואה אינה שמחה פשוטה. היא מהולה בצער גדול על מה שאבד. ובכל זאת, יש בה גם נחמה עצומה. החורבן לא היה סוף. מה ששרד לא נשאר בגולה, אלא נקבע בארץ ישראל וצמח בה מחדש, יותר משהיה.

הישיבות שנבנו כאן, עם אלפי תלמידיהן, הן התשובה לחורבן. הן מראות שהתורה אינה נחרבת, ושגם מתוך האש היא חוזרת וקמה. וזו אולי הנחמה הגדולה ביותר: דברי הגמרא התקיימו, וכנסת ישראל ממשיכה ללמוד ולהתפלל בארצה.

כב
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראללראות את הנבואה

🔭 קשה לזהות נבואה

אי אפשר לדעת מראש איך תתקיים נבואה, ומי שמחכה רק לדמיון שלו עלול לא לראות אותה.

יש כאן עוד לימוד חשוב לעתיד. אדם אף פעם אינו יכול לדעת מראש איך בדיוק תתקיים נבואה. יש מי שבטוחים שהיא חייבת להתקיים רק כמו שהם דמיינו. ואז, כשהיא מתקיימת בדרך אחרת, הם אינם רואים אותה כלל.

הרב הביא דוגמה: בעיתון התפרסם ראיון עם זקן מופלג, בן יותר ממאה, שגר בירושלים. בסוף הראיון איחלו לו: יהי רצון שתזכה שיתקיים בך הפסוק "עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָיִם... וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ".

והרב תמה: הרי הוא כבר זקן שיושב ברחובות ירושלים, והרחובות מלאים ילדים משחקים! איך לא רואים שהנבואה מתקיימת ממש לנגד עינינו? כנראה דמיינו משהו אחר, והמציאות לא נראתה בדיוק כמו הדמיון.

וזה הלימוד: צריך לפקוח עיניים. הנבואות של הגאולה מתקיימות לאט לאט, ולא תמיד בדרך שציפינו. מי שמחפש, רואה, ומי שאינו מחפש, עלול לחיות בתוך הנבואה ולא לדעת זאת.

כג
בתי המדרש שנקבעו בארץ ישראללראות את הנבואה

🌅 מציון תצא תורה

מי שרואה איך התורה חזרה לארץ ישראל, יכול להאמין שגם שאר הנבואות יתקיימו.

בסוף השיעור הראה הרב סרטון על בניין בית המקדש, כדי לעורר את הדמיון: איך ייראה היום שבו ייבנה הבית. ואמר: מי שרוצה לראות מה יהיה, יכול כבר עכשיו להתחיל לדמיין.

אבל המסר העיקרי של השיעור הוא שאין צורך לחכות לעתיד כדי לראות נבואות מתקיימות. הן כבר כאן. מי שחי לפני מאה שנה היה רואה את עיקר התורה בליטא ובפולין, ואת ארץ ישראל כמקום קטן ונידח. היום עולם התורה כולו מתרכז בארץ ישראל. בתי המדרש של הגולה נקבעו כאן, והחיבורים התורניים יוצאים מכאן לכל העולם.

"כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָיִם". בפעם הבאה שנשיר את זה בשמחת תורה, נוכל לשיר בעיניים פקוחות, ולהודות לה' שזכינו לראות את תחילת קיום הנבואה, ולהתפלל שנזכה לראות גם את השלמתה.

כד

המשפט החשוב בסידור הזה

בפעם הבאה שנשיר את זה בשמחת תורה, נוכל לשיר בעיניים פקוחות, ולהודות לה' שזכינו לראות את תחילת קיום הנבואה, ולהתפלל שנזכה לראות גם את השלמתה.

🌅 מציון תצא תורה

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה